Baal HaMaor Ketubot 92a – בעל המאור כתובות צב.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל שִׁמְעוֹן וּמְפַצֵּי לֵיהּ. ^אא״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא נְהִי דְּאַחְרָיוּת דְּעָלְמָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ אַחְרָיוּת דְּנַפְשֵׁיהּ מִי קַבֵּיל עֲלֵיהּ. ^בוּמוֹדֶה רָבָא בִּרְאוּבֵן שֶׁיָּרַשׁ שָׂדֶה מִיַּעֲקֹב וּמְכָרָהּ לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת וַאֲתָא שִׁמְעוֹן וּמְכָרָהּ לִרְאוּבֵן בְּאַחְרָיוּת וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דְּיַעֲקֹב וְקָטָרֵיף לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל שִׁמְעוֹן וּמְפַצֵּי לֵיהּ מִינֵּיהּ. מַאי טַעְמָא בַּעַל חוֹב דְּיַעֲקֹב כְּבַעַל חוֹב דְּעָלְמָא דָּמֵי. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא ^גרְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת וְזָקַף עָלָיו בְּמִלְוָה וּמֵת רְאוּבֵן וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְקָטָרֵיף לַהּ מִשִּׁמְעוֹן וּפַיְּיסֵיהּ בְּזוּזֵי. דִּינָא הוּא דְּאָמְרִי לֵיהּ בְּנֵי רְאוּבֵן אֲנַן מִטַּלְטְלִי שְׁבַק אֲבוּן גַּבָּךְ וּמִטַּלְטְלִי דְיַתְמֵי לְבַעַל חוֹב לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי. אָמַר רָבָא ^דאִי פִּקֵּחַ אִידַּךְ מַגְבֵּי לְהוּ נִיהֲלַיְיהוּ אַרְעָא וַהֲדַר גָּבֵי לַהּ מִינַּיְיהוּ כְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ ^היְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקַע בְּחוֹבַת אֲבִיהֶן בַּעַל חוֹב חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן. אָמַר רַבָּה ^ורְאוּבֵן שֶׁמָּכַר כׇּל שְׂדוֹתָיו לְשִׁמְעוֹן וְחָזַר שִׁמְעוֹן וּמָכַר שָׂדֶה אַחַת לְלֵוִי וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּזַבְּנֵהּ בֵּינוֹנִית אֲבָל זַבְּנֵהּ עִידִּית וְזִבּוּרִית מָצֵי אֲמַר לֵיהּ לְהָכִי טְרַחִי וּזְבַינִי אַרְעָא דְּלָא חַזְיָא לָךְ. וּבֵינוֹנִית נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שְׁבַק בֵּינוֹנִית דִּכְוָותֵהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מכירה י״ט:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״פ
טור חושן משפט רכ״ו:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט רכ״ו:ב׳

^ב רמב״ם הלכות מכירה י״ט:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״פ
טור חושן משפט רכ״ו:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט רכ״ו:ב׳

^ג רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״א:י׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ק״א

^ד רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״א:י׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ק״א

^ה רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״א:ט׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ק״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״ז:א׳

^ו רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ט:ג׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט קי״ט:א׳
שולחן ערוך חושן משפט קי״ט:א׳

{רי״ף כתובות נ.} {שמעתא בענין קבלת אחריות במכירה שלא באחריות} אמר רבי זרחיה הלוי. מקומות חסרים בהלכות נראו כטעות ידי סופר. ואולי יצאה הטעות מידי הסופר הראשון, כי נמצא החסרון הזה בכל הנוסחאות שבאו לידינו... ובכתובות, בפרק מי שהיה נשוי: אמר רמי בר חמא: ראובן שמכר שדה לשמעון. א״ל רבא: נהי דאחריות דעלמא לא קביל עילויה, אחריות דנפשיה מי לא קביל עילויה – כך כתוב בהלכות. הגירסא הנכונה: נהי דאחריות דעלמא קביל עליה, אחריות דנפשיה מי קביל עליה. וזו היא קבלת שמעון לראובן, ונפשיה נפשיה דראובן. וא״א לפרש בחילוף, משום דקשיא הא דרב זביד דפ׳ חזקת הבתים (ב״ב מ״ד:) – רב זביד אמר: אפי׳ נמצאת שדה שאינה שלו אינו חוזר עליו. להכי זבין ליה שלא באחריות. וכ״ש שאם בא בע״ח וטרפה שאינו חוזר עליו, דהא דברי הכל היא. ומצאתי בספר מקח וממכר לרבינו האי ז״ל הגירסא כמו שכתוב בהלכות הרי״ף ז״ל וכתב פירושה. ואעפ״כ לא נתיישבה דעתי בגירסא ההיא ובפירוש ההוא, אלא כמות שהוא בכל הספרים שלנו. זה מה שהשגתי מחפוש הלכות הרב ז״ל. ואולי המחפש היטב ימצא יותר ממני. וכל הדן אותי לזכות המקום ידינו לזכות.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון